מיכל
ילדה של שמש וקיץ, נולדה בקיץ ובקיץ נפרדה מאתנו. מיכל, הבת הצעירה להוריה רון ושלומית ניב ושלושת אחיה – טל, יעל ושחר. נולדה בקיבוץ ארז שמשפחתה הייתה ממייסדיו. המשפחה עברה בהיותה פעוטה לישוב עצמון שבגוש שגב ובהיותה נערה, עברה עם הוריה לתל אביב. מיכל גדלה מוקפת באהבה ובה עטפה את סובביה.מיכלי הייתה בעלת נפש חופשיה, כציפור במעופה. דואה למרחוק, מלאת אופטימיות, שמחה ואהבה. הרואה את הטוב בעולם ובאדם באשר הוא.
על מיכל נאמר "מים שקטים חודרים עמוק", בשקט, בעומק ובטוב שבה, מיכל ראתה תמיד את הזולת, והייתה נכונה לתת מעצמה למען אחרים. כחלק מכך, התנדבה בשנת שירות לפני גיוסה לצבא, בכפר רפאל - כפר למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים.
מיכלי רקדה את ריקוד החיים
אחד השירים שכתבה היה כשיר נבואה
כל שיר כל שיר מכתב הוא, למען לא ידוע.
וכל מילה כתובה על דף, מנגינה היא.
וכל מזמור, פותח דף חדש:
לבן, נקי, ענוג ומקודש.
בשקט, עם הרבה תוגה ועצב,
נפרסת לה סימפוניה, אושר של צלילים,
הרמוניה אמיתית ללא כל זיופים.
והקצב, מחלחל לאורך כל הגוף,
מניע מבפנים, לקום ולהתחיל ללכת,
למעלה לשמיים ומעל העננים.
לשמוע את היופי שיוצרים כל הכלים.
מפעילים אחד את האחר כרשת מלאכים.
לכל אחד תפקיד חשוב ביצירה
המוזיקה סוחפת את הנשימה.
האזינו לשיר